גר בפנטהאוס: על דונובן ג'רמיין ועולם הרידימים
10 בינואר 2013  //  By:   //  אלבומים חדשים, אמנים חדשים, לאברס רוק, ניו רוטס, ראיונות, רוטס רגאיי, רידימים חדשים  //  5 Comments

הוא נחשב לאחד המפיקים המשפיעים ביותר על עולם הרגאיי. האיש שמאחורי הרידימים של פנטהאוס רקורדס פותח את הפה. "קוקסון דוד היה האליל שלי. הפקה היא האהבה הראשונה שלי", הוא אומר בראיון מיוחד

מכוון לקומה העליונה. דונובן ג'רמיין בסטודיו שלו (Penthouserecords)

בעולם הדיגיטלי של ימינו מסתובבים להם ברחבי ג'מייקה הרבה מאוד מפיקים. יש שמתפרסמים יותר, יש שפחות. את אבות התעשייה, אלו שלמעשה יצרו את הרידימים לאורך ההיסטוריה של המוזיקה המופלאה הזו שנקראת רגאיי, קשה מאוד לחקות גם בימים אלו.

אחד מאותם המפיקים שמזוהים עם הביזנס הזה, בייחוד הדיגיטלי, עם קידום המושג רידים, הוא דונובן ג'רמיין, המפיק האגדי שיצר את Penthouse Records. אחרי שהלייבל שלו הפיק לא מעט רידימים מוכרים ו"שורפים" לאורך 20 השנים האחרונות, ג'רמיין קיבע מעמדו כאחד מיוצרי הטופ בעולם מוזיקת הרגאיי. "האהבה הראשונה שלי היא ההפקה", הוא מסביר בראיון את הסיבה לכל העשייה הזו.

לאורך ההיסטוריה או בחלקים?

דונובן ג'רמיין חגג השנה את יום הולדתו ה-50, בדיוק בשנה בה ג'מייקה חגגה יובל, אפשר לומר יובל של מוזיקה. משמעות הדבר כי הוא חווה את כל התפתחות המוזיקה באי ומחוצה לו. ג'רמיין נזכר ביום ההוא, ב-6 באוגוסט 1962 כשדגל ג'מייקה הונף ברחבי קינגסטון. "הייתי אז בן עשר. היה משהו אחר באוויר, אווירה של חגיגה. כיף לדעת שהיום, 50 שנים אחרי, מזהים את תרומתי למוזיקה ולתרבות הג'מייקנית באופן חיובי להתפתחות של המדינה כולה", הוא אומר.

נחשב לאחד המפיקים המשפיעים על התפתחות הרגאיי הדיגיטלי. ג'רמיין (Jamaicanobserver)

כילד ג'רמיין זכה לגדול על טהרת קוקסון דוד וסטודיו וואן ומשם שאב את כל האנרגיה והרצון להיות מפיק. "קוקסון היה האליל שלי. גדלתי על סטודיו וואן והקשבתי לצ'ונים שהוא יצר. את האמת? בחלק מהם עשיתי שימוש בכדי ליצור רידים דיגיטלי".

ג'רמיין החליט במרוץ השנים כי זה מה שהוא רוצה לעסוק בו והחל להקליט אמנים, לנהל חלק מהם ואף לשווק מוזיקה. "ב-1978 החלטתי שאני רוצה להיות מפיק. הבנתי שאם אני רוצה להצליח, אני צריך סטודיו משלי", הוא אומר ומוסיף: "הייתי כזה שמפיץ ומשווק הקלטות כחמש שנים, אך הגיע הזמן לקדם את עצמי והרגשתי בשל".

כבר בתחילת הדרך הוא סימן טריטוריה עם הפקת אחד הלהיטים הגדולים של שוגר מיינוט, Good Thing Going, שראה אור בתחילת שנות ה-80. עם זאת, את הלייבל שלו, פנטהאוס רקורדס (Penthouse Records) הוא פתח רק ב-1987 ומאז למעשה החלה דרכו באופן מובהק בעולם הדיגיטלי של הפקת הרידימים.

ההתחלה הייתה עם אמנים כדלרוי ווילסון, פרדי מקגרגור ואפילו טנור סואו. "העובדה שגדלו בגטו השפיעה רבות על המילים שלהם", הוא מעיד. ההמשך כבר היה בצמוד לאמנים כברס האמונד, מרסיה גריפית'ס, ווין וונדר, סאנצ'ז, קוטי ראנקס, טוני רבל ואחרים.

הוא חתום על רידימים רבים בשנות ה-90 בהם Land Of Love שמזוהה עם מרסיה גריפית'ס, אחת האמניות ששומרות לו אמונים לאורך השנים בהן קיים הלייבל. "מרסיה, ברס, בוג'ו בנטון זה אמנים שהם מעבר לכאלו שאני מקליט. הם חברים לכל דבר. אנחנו נפגשים גם מעבר לשעות בסטודיו ולכן החיבור כל כך חיובי כשיוצאים טיונים", מפרט ג'רמיין.

יצא לו לעבוד עם כמעט כל אמן בעשרים השנים האחרונות, לפחות בגזרת הרוטס רגאיי והלאברס רוק. ובמהלך שנות ה-2000 התווספו לעבודה צמודה איתו עוד אמנים רבים. עם זאת, יש הרואים בשנות הזוהר של פנטהאוס כחלוקה לתקופות, שנות ה-90 המוקדמות ותחילת ה-2000, הן אלו השנים שזיהו כטובות ביותר של הלייבל, אך ג'רמיין לא ממש מסכים לכך. "נכון שהיו הפסקות. בתחילת שנות ה-90 עבדתי בצמוד לדייב וטוני קלי, ובאותה תקופה גם הייתי שותף לפריצה של בוג'ו בנטון, טוני רבל ו-ווין וונדר. ככה שזה לקח הרבה מזמן היצירה, אבל הלייבל לא הפסיק לעבוד", הוא מספר.

סטודיו חדש, אמנים חדשים

אחרי העבודה הצמודה עם אותם האמנים הגיע העידן של שנות ה-2000 והביא עימו גל של שינויים דיגיטליים. ב-2006 הוא פתח מחדש את הלייבל במיקום שונה בקינגסטון. "הכל לגמרי דיגיטלי מאז. אני שמח על כך", הוא מודה.

ועדיין אפשר לחוש ברידימים שמופקים על ידיו בצליל מחוספס וממוקצע חרף העובדה כי הכל נעשה ממוחשב הרבה יותר. "השאיפה שלי ליצור משהו ייחודי. צלילים שיזוהו עם הרידימים של פנטהאוס רקורדס", הוא מעיד ומוסיף: "אולי זה בגלל העובדה שגדלתי על סטודיו וואן ופשוט נשבעתי בקסם של משהו משלי".

עם מרוץ השנים כמובן שצצו גם אמנים חדשים שעימם עובד ג'רמיין בצמוד בתקופה האחרונה, אך יחד עם זאת הוא לא נוטש את הוותיקים יותר. "ראשית, אני לא רואה הבדל בעבודה עם אמן פאונד יישן לאמן צעיר. כולם מבצעים היטב את מה שהם צריכים. אני בקשר חברי כמו שציינתי עם הרבה מהאמנים שאני מקליט. לברס האמונד הפקתי טיון אחד באלבום החדש שלו", הוא מציין.

כאחד שמזוהה עם הפריצה של בוג'ו בנטון הוא לבטח יודע כמה הוא חסר לתעשיית מוזיקת הרגאיי מאז מעצרו. "הקול שלו וגם נוכחותו חסרים מאוד לעולם המוזיקה של היום", מנסה ג'רמיין להחמיא ולהעיד בו זמנית.

כאמור בנוסף לאותם אמנים וותיקים יותר, ג'רמיין אמון על עבודה צמודה עם אמנים צעירים ומתפתחים ומייעץ להם באופן צמוד ואף מלווה את הקריירה המתפתחת שלהם. "אני מלווה את רומיין וירגו, שוגה, די מייג'ור, טורץ' ואחרים. כרגע אני עובד איתם על האלבומים שלהם כמו גם זה שיצא לוירגו בשנה החולפת (The System)", מספר ג'רמיין על התקופה הנוכחית.

בשנה החולפת גם הוציא רידים שנחשב לאחד הטובים בה, 9.58, רידים שהפליא בביצועים של ביזי סיגנל, ברס האמונד ווירגו עצמו. "ידעתי מההתחלה שזה רידים אדיר", הוא מעיד ומחווה דעתו. "סצנת הרגאיי עדיין חיובית מאוד לדעתי. בגזרת הדאנסהול אני חושב שצריכות להיות יותר מילים, מלודיות ומוזיקה איכותית יותר", מסכם ג'רמיין ומביט אל עבר העתיד.

About the Author :

5 Comments to “גר בפנטהאוס: על דונובן ג'רמיין ועולם הרידימים”

Leave a reply