יומן מסע: מאיה מסכמת את הסאמרג'אם
12 ביולי 2013  //  By:   //  דאנסהול, דוקו שבת, הופעות חיות, חדשות, חדשות אחרונות, כללי, לאברס רוק, ניו רוטס, רוטס רגאיי  //  No Comment

מקס רומאו הזכיר נשכחות, טורבולאנס משתבח עם השנים, ביזי סיגנל שרף את הבמה, וירגו הוא עילוי וכרוניקס משאיר ללא מילים. בין לבין היו שם צבעים, תופים, גרמנים שלא ממש יודעים לרקוד ובעיקר וייבז חוצה גבולות. מאיה מסכמת את הפסטיבל בגרמניה בתמונות וסרטונים

הסאמרג'אם בתמונות. פרוטוג'ה, כרוניקס, ביזי, וירגו וטורבולאנס היו שם (מאיה ברנדווין)

שיגעון, סוואגאפארי וקאלצ'ה שוק זה בשלוש מילים וחצי למעוניינים בתקציר בלבד. באריכות אני קודם כל אומר שלגבי ההופעות החוויה שלי היא אישית לגמרי ולא אתיימר לרגע להיות מבינת עניין ולתת פה ביקורת של חיית פסטיבלים או אלופת סאונד, כי זה לא הקטע שלי.

הגענו לאזור הקמפינג ביום חמישי בערב די בקלות משדה התעופה, שתי רכבות וביניהן כבר אפשר היה לעקוב אחרי אנשים עם מוצ'ילה ואוהל קשור או שני ארגזי בירה עד הקופה. יצאנו לראות קצת מהומה.

תחנה ראשונה: רוטס סנטר – עוד לא התחיל הפסטיבל וכבר כל כך הרבה אנשים ושפע של וייבז האוזניים שומעות "Sababa Vibes", פיטה וורי על הבמה, למרות זאת, העייפות אחרי יום של טיסות ניצחה ולמחרת כבר התבאסתי שלא הצלחתי להחזיק מעמד.

בבוקר שלמחרת, יצאתי להסתובב באזור והכרתי את פייקון, להלן פייקון הסוחר. איכשהו אני זאת שעשתה פה מכירה ופייקון התחדש בכובע סרוג טרי שסיימתי בטיסה.

מצאנו את עצמנו שוב ברוטס סנטר ופגשנו את לאנס-או מקולצ'ה שוק, מיאמי ואת פיטה וורי ששמח לשמוע שאנחנו מישראל.

מקס רומאו עלה במקום קן בות' שהיה אמור להופיע ועושה רושם שהוא כמו יין. עם השנים המסר מתחדד והוא אחד השליחים אם לא השליח. זמרות ליווי נהדרות ולהקה מקסימה, ובכל מקרה לשמוע את Chase The Devil"" בלייב, אני כבר יודעת שקורה פה משהו גדול.

הזכיר נשכחות. מקס רומאו (מאיה ברנדווין)

מצאתי את עצמי מוותרת על הופעה של מתיסיהו, יואי בנטון ורוקי דאוני וישירות להופעה של ביזי סיגנל. הופעה נהדרת, אנרגיות בפול והכל טוב, למזל יורדות דמעות ולנטע נגמר המקום במצלמה מרוב התרגשות ואני – סבבה. ואז הוא התחיל מחרוזת מחווה לגרגורי אייזקס. פה – חשדתי. הבחור גאון.

ביזי שורף כהרגלו (מאיה ברנדווין)

גאון. ביזי סיגנל (מאיה ברנדווין)

הספקתי לשני שירים אחרונים של רומיין וירגו שנשמע שהיה עילוי, ואת טארוס ריילי ראיתי ממרחק שלא מכבד הופעה כל כך מוצלחת לצערי.

בלילה, זה השעות של הדאנסהול ארנה, שם עלו יחד Jugglerz  וגם Pow Pow Movement . קודם כל אווירה נהדרת, אבל חייבים להודות לחברים מגמביה וסודן הצילו את המצב. ומי, מי הגאון על המיקרופון שקורא לקהל לנופף בנעליים שלו כש"CLARKS" מתנגן?! פנומנלי!

תחנה שנייה: בוקר, הגוף לא מניע אחרי הדאנס אתמול, אין כוח לכלום ובכל זאת מצאתי את עצמי עושה ציורי גוף פרצוף לגרמנים ההלומים. מסתבר שאין חיה כזאת באירופה.

ויאללה להופעה של ווריור קינג וטורבולאנס, שאותו אני חולמת לראות מאז ההקרנה של RISE UP בערך 15 שניות מהשיר הזה – ואני מאושרת. תותח שמנמן ואנרגטי, באמת מקסים. ווריור קינג נחמד, באמת, אבל האנרגיות של טורבולאנס מפתיעות ונהדרות, ממש תענוג.

אנרגיות נהדרות. טורבולאנס (מאיה ברנדווין)

ואז הגיעה המנה העיקרית –  כרוניקס וה-Zincfence שלו. הגענו מוקדם, נפלנו להופעה של צ'ימה רק בשביל לעמוד בשורה הראשונה. אהבתי את כרוניקס עד עכשיו, שלום שלום, חמוד, ואז סחבק עלה על הבמה והתחיל לזוז. וכשהוא התחיל לזוז אני נשביתי.

הדבר הזה הלוהט. כרוניקס (מאיה ברנדווין)

מביא הבשורה. כרוניקס (מאיה ברנדווין)

תוך שלושה צ'ונים נראה כאילו הקהל מוכן ללכת אחריו לקרב. הופעה משגעת, אנרגיות מפה ועד היארד. זז ומהפנט ומקסים אמיתי. בצד הבמה קלטנו את פרוטוג'ה והאינדיגניישן מציצים ומראים את התמיכה. אין מה להגיד. מבחינתי, כשאומרים כרוניקס והמובמנט מתכוונים לעינטוזים הקטנים שלו. וזה אחלה דבר. (מה לעשות, זה מה שקורה כשבחורות מסכמות פסטיבלים).

יודע מה הוא עושה. פרוטוג'ה (מאיה ברנדווין)

אחרי כרוניקס היינו מוכנות כבר למות ובכל זאת אי אפשר בלי לראות את מורגן הריטייג' המתקאמבקים. התבאסתי לעמוד מאחורי יותר מדי גבוהים ולכן אין לי מה להגיד מעבר לזה. לפסטיבל הבא אני אגיע עם שרפרף.

איפשהו אחר כך מצאנו את עצמנו צועקות לאזור מאחורי הקלעים כמו ילדות בנות 14 וקוראות לתמונה עם פרוטוג'ה, אז קיבלנו. כרוניקס הספיק לברוח, אבל ניחא. עוד נצוד גם אותו.

בהלם מכרוניקס הצצנו בפופקאן מרחוק. האמת, חוץ מ"יאווווו" פה ושם שנזכור שזה הוא שעומד על הבמה לא היה מרשים. מקווה שמי שעמד קרוב קיבל משהו אחר מההופעה הזו.

פיטה מורגן. קאמבק על הבמה בסאמרג'אם (מאיה ברנדווין)

תחנה שלישית: לכבוד סנטינל התעוררנו ליום רגוע –  צבעתי כל הבוקר (כי אחרת איך יהיה כסף לשופינג?) וקפצתי לראות את DubHeart, חמודים ולא רעים בכלל יחסית לשעה הקשוחה בצהריים החמים. ישמחו להופיע בארץ, פנויים מסוף אוגוסט ואלבום לשמוע יש אצלי. וגם אוהבים את הארט של מיי לורד.

אחר כך, גיליתי את השוס שבאגם, מתופפים נהדרים שאחר כך גם הגיעו לרוטס סנטר להרים את האווירה. שם גם פגשתי את סבבה, הבן (היפהפה) של פיטה וורי.

\

לסיום, אחרי קניות טסנו לראות פרוטוג'ה יחד עם הלהקה המלווה שלו, האינדיגנישן. אין מה לומר, הוא יודע מה הוא עושה. מחייך, מעביר את המסר באהבה, באמת כיף לראות ולשמוע. הלהקה מעולה, זמרות מדהימות. פשוט משובח. דרך מעולה לסיים את הפסטיבל.

אספר שבלילה השוטרים הגיעו לסגור את המסיבה ומהתגובות של הקהל אפשר להבין איך אירופאים הפכו להיות כאלה טובים בפוגרומים. אחרי שפירקו ספסל לתוך פח התחילו תיפופים וצעקות, לא מבייש את רחוב המסגר ולא נופל מלילות שישי בטיילת בת ים. בקיצור – ניסו לעשות לנו נחיתה רכה בחזרה לארץ.

וככה זה נראה ללא קהל. במת הסאמרג'אם הראשית (מאיה ברנדווין)

בזאת נגמר הפסטיבל. מכאן כל הדרך רצופה פליטי סאמרג'אם, בכיכר בקלן, בתחנת הרכבת, בשדה תעופה ועד נתב"ג, להזכיר שאנחנו לא המשוגעות היחידות שהגיעו כל הדרך מישראל ושזה לא היה חלום. מה אגיד לכם? רק תודה!

About the Author :

Leave a reply