לחיות את הסאונד: "הרגאיי הוא לא תפאורה אלא מהות ומסר"
25 בספטמבר 2012  //  By:   //  חדשות, רוטס רגאיי  //  1 comment

רגע לפני שהוא חוגג עשור לסאונד שלו, 12 Tribes, אייל קונגו בראיון על המהות, האמת ומה שעומד מאחורי הראסטה. "כולם כאן צריכים את הראסטה – זו חלק מעולם האור ולא מעולם החושך", הוא אומר

לחיות את הסאונד. 12 טרייבס

בצהריי חמישי הקרוב, יחגוג הסאונד סיסטם הישראלי, Tribes  12, יום הולדת עשירי באוויר. סשן של 20 שעות של רגאיי שורשי משלל הגוונים והז'אנרים יתנגן לצלילי הסאונד האמיתי הראשון שהוקם בישראל. בעוד צורת היח"צנות המקובלת כיום היא בעיקר בעולם הפייסבוק ועל המאורע עצמו נכתב לא מעט בנוף האטרקטיבי של מארק צוקרברג ועמיתיו, אייל "ראס קונגו" איצקוביץ, מייסד הסאונד מביא פן אחר לגמרי על החיים, עם מבט של אמת, אמונה וחיבור אלוהי וחיבור מוזיקלי למהות החיים עצמה.

הסאונד עצמו שהוקם כאמור לפני עשר שנים, היה לראשון בנוף הים תיכוני שמורכב כיאה לסאונד ג'מייקני אותנטי, כזה שליווה את ג'מייקה בשנים קדומות יותר. קופסא על קופסא, רמקול על רמקול כשלכל אחד תפקיד משלו. "הסאונד הוא המרכיב העיקרי בהעברת המסר. הצלילים שבוקעים ממערכת סאונד אמיתית לא דומים למשהו אחר", מעיד קונגו. "כל רמקול אחראי על קבוצה מסוימת של תדרים שתפקידה לשלוט במשהו אחר ולנתב את המוזיקה בצורה הכי טהורה", הוא מוסיף.

עולם הולך מערבה: "מוכרים לאנשים זבל"

בעשורים האחרונים כחלק ממגמה עולמית כוללת ויתרו על מערכות הסאונד האמיתיות גם מתוך מעבר לעולם דיגיטלי יותר. "אין כמו הצליל האותנטי. בשנות ה-80 ניגנו בעולם ובכל הסגנונות במערכות סאונד שלמות והמטרה שלנו להמשיך את זה כי זו המהות של הסאונד, זה לא סתם תפאורה, ובטח שלא הרמקולים", מציין.

גם שאר חברי הסאונד,  I-JAH סלומון ומוזס מרכיבים את הסאונד. "כל אחד יש לו משהו אחר להביא לסאונד. בשביל שסאונד יהיה מלא הוא צריך להכיל הכל", הוא אומר. לשם כך למשל מוזס הוא האנג'יניר של הסאונד. "סאונד גם חייב להחזיק מספיק תקליטים או דאבפלייטים (ולא ספיישלים) בכדי שתהיה לו הזכות להסתובב", הוא אומר. לסאונד יש באוסף טיונים שלא נוגנו ולא ינוגנו בשום מקום וזאת הכוונה בדבריו.

ראס קונגו מחווה דעתו על כך שהיעלמות הסאונד המקורי היא חלק מהליך עולמי שחודר לרבדים רבים בחיים המערביים. "זה תעתוע שעוברים האנשים. מאכילים אותם רק רעל. זה כמו שתרופה טובה תעלה לבן אדם 160 ש"ח והוא יעדיף אנטיביוטיקה זולה". לגבי תרבות הסאונד הנעלמת מעיד קונגו כי הסאונד שאת שורשיו רכש בג'מייקה נשען כיום על הרבה מוזיקה אירופאית ששומרת על צליל אותנטי. "היום באירופה בונים את המוזיקה הנכונה. יש התאמה למשהו רוטסיקל. זה בהשפעה של הרבה ג'מייקנים שנמצאים באירופה בעיקר באנגליה. הראסטה באנגליה הוא הרבה יותר עמוק בקטע שורשי ושומר על הערכים הללו. מסרים של אהבה, זכויות, תכנים חיוביים", הוא מספר.

גם בסשן עצמו יתארח סאונד אירופאי לצידם של גיל ראסטה וסקאנקרייד הישראלי – סלומון הריטייג'. "ייתכן והיו עוד סאונדים שיצטרפו לחוויה", אומר אייל.

כאספן מוזיקלי קונגו טוען כי הרוטס, הדאב והמלודיקה לא נעלמו לגמרי מהנוף הג'מייקני ולהיפך בשנים האחרונות חלה התעוררות גדולה. "זה בקו הנכון לצד הדאנסהול. יש השפעה גדולה של אנשי ראסטה גם מסטון לאב, כמו רורי, ויש אמנים שמחיים את זה מחדש. המסרים של אמנים רבים כמו גם להקות חיות כמו פעם חוזרים לבמה ואני בטוח שהרוטס והראסטה מיוזיק ימצא את המקום שלו גם אם לצד הדאנסהול".

ראס קונגו על העמדה

מדוע הרוטס כל כך חשוב לו מספר קונגו: "אני התחברתי לרגאיי מיוזיק בגלל המלל. העברת המסר באמצעות הכלי הכי יפה, המוזיקה עצמה. רגאיי זו המוזיקה היחידה אולי שנותנת לך לשלב את אורח החיים יחד עם המוזיקה וזה לא מגיע רק בכדי "לצבוע" את החיים בצורה כביכול יפה יותר". קונגו מעיד כי התת ז'אנרים בתוך עולם הרגאיי, הלאברס רוק, הדאנסהול והקונשנס מיוזיק שנחשף אליה בעבר אמנם גרמו לו להיחשף לעולם השלם שכוללת מוזיקת הרגאיי אבל עם השנים הוא ניתב עצמו לכיוון אחד. "לאט לאט אתה מחליט שאתה מתווה לעצמך את הכיוון שלך במוזיקה ושזה לא יהיה רק משהו נלווה למי שאתה", הוא אומר. עם זאת, ראס קונגו נחשף להמון אמנים משלל ז'אנרים. "ההשפעה הכי גדולה היא של אוגוסטוס פאבלו, אבל היו כל כך הרבה. גלדיאטור, קונגוס שיש לי אתם קשר רציף, אביסיניאנס, ווילינג סולס, אלטון אליס, מייקל פרופט, ארל סיקסטין. גם גרגורי אייזקס, רוד טיילור. ויש עוד כל כך הרבה שהולכים איתי לאורך שנים".

"הראסטה מקרין על העולם את הנאורות"

כחלק מאימוץ המהות של האותנטיות בתוך עולם הרגאיי, קונגו הוא כמובן ראסטה במלוא מובן המילה ואימץ לעצמו את אורח החיים המלא. "כולם פה צריכים את הראסטה. זה משהו שהוא חלק מעולם האור ולא החושך. אורח חיים שהוא משולב עם עבודה רוחנית וזה מקרין החוצה", מציין קונגו. "הראסטמאן לוקח על עצמו סוג של נזירות – 'האריה כובש את יצרו", הוא מעיד ומשתמש בדימוי מטאפורי ואותנטי.

בתור ראסטה קונגו מגדל למחייתו מזון אורגני, כשחווה כזו בניהולו מלווה את שגרת חייו היום יומית. "אי אפשר שכל בן אדם יעשה את אותו הדבר", הוא אומר. "לגבי המזון? זה נכון שהוא מלווה הרבה מתרבות הראסטה. הוא מייצג מקום מאוד עמוק כי זה מה שמזין אותנו. כל אורח החיים הזה הוא בכדי להעיר על האמת. 'באבילון' מוכרים לכולם רק רעל. זה מתחיל מלמעלה (בממשלה) ונגמר אצל האנשים", קובע קונגו. "זה שמוכרים עוף בזול, שהוא הזבל של העוף ואפילו לא עוף טוב, מתעתע את האנשים לקנות אותו רק בגלל המחיר. למה? כי בעולם המערבי מי שיש לו יותר, נחשב ליותר יוקרתי", מוסיף.

האמונה מלווה אותו לחיים שמשלבים את משאת נפשו. העשייה, הצניעות והמוזיקה שנכנסת ותופסת חלק ניכר בחיים של ראסטה אמיתי, היא מה שלמעשה מוביל לאמת. "אני תמיד משלב בין אורח החיים למוזיקה", הוא מסכם. "הרגאיי זו המוזיקה היחידה שנותנת לך לשלב בין הדברים בצורה כל כך אמיתית".

 לינק לאיבנט המלא בפייסבוק

About the Author :

1 Comment to “לחיות את הסאונד: "הרגאיי הוא לא תפאורה אלא מהות ומסר"”

Leave a reply