רגע לפני שריקת הסיום: האמנים שעשו לנו את 2014
12 בדצמבר 2014  //  By:   //  אלבומים חדשים, דאנסהול, יארד סטורם, ניו רוטס, רוטס רגאיי, רידימים חדשים, שולחן הניתוחים  //  1 comment

מסיימים עוד שנה עמוסה ואת מצעד הסיכומים יחד עם האמנים הרותחים. טארוס הוא הפנים של הרגאיי, אוקטיין הוא מותג, מובאדו הוא הכוח ואיפה קרטל? וגם: מה עם כרוניקס וביוגל – כנסו ללינק ותגלו

BestArtists-2014הכוכבים של 2014. קרטל, מובאדו, אוקטיין, טארוס ריילי וביוגל

אז מתקרבים בצעדי ענק לעבר שנה חדשה וזה הזמן עבורנו לסגור את פרק הסיכומים של 2014 עם סקירת אמני השנה ברגאיי ובדאנסהול, כלומר אלו שהעיפו כל מקום בג'מייקה ובקאריביים בעיקר, וחלקם גם חצו גבולות הרבה מעבר.

אחרי שנתנו לכם מבט על היוצרים שפרצו השנה ברחובות (כי אין כמו המדד של הרחובות בקינגסטון כדי להעריך אמן), על האמנים שיפרצו, על הנשים שלהטו, על הרידימים ששרפו (בתיבול מפיקים גאונים) וכמובן גם על הפצצת האלבומים שהייתה ב-2014 – זה הזמן של האמנים.

רגע לפני שאנחנו יוצאים לעוד מסע, שימו לב: אנחנו מנסים לתת לכם את הקולות המרתקים בקינגסטון ובג'מייקה, עם מעט נגיעות למה שמסביב, אבל מכתיבי הדרך הם אלו שמתנגנים בבירת ג'מייקה, אלו שמושמעים בכל דאנס באי וזולגים החוצה ומטפטפים את המוזיקה גם ברמה בינלאומית. משמעות הפרמטרים האלו היא בעיקר עשייה – וכמובן הייפ. כשתגיעו לסוף הכתבה, תבינו מדוע כתבנו את זה.

פופקאן – מאיפה באתי ולאן אני הולך
פאפי המשיך במגמת השיפור המשובחת שלו עם אלבום בכורה בשם "Where We Come From" כשצ'ון הנושא שלו "שרף" את כל קינגסטון ובנוסף אליו כמובן גם "Everything Is Nice" שזכה גם לרימיקס עם מובאדו שכמובן שידרג והקפיץ אותו. חלפה תקופה מאז ימי ה-"Gangsta City" ו-"Dream" ונדמה שה-Unuly Boss בדרך הנכונה. 2015 צפויה להיות אפילו יותר מרתקת עבורו.

טארוס ריילי – Singy Singy בכל מקום
אולי הוא לא מוציא כמויות מסחריות של מוזיקה אבל ה-Singy Singy יודע לעשות את זה כבר כמה שנים טובות ורק הולך ומשתבח כאחד האייקונים שיש לעולם הרגאיי להציע. השנה הוא עשה זאת עם "Love Situation", אלבום על טהרת הרוקסטדי שהוכיח כמה טארוס מוכשר וורסטילי (למי שעדיין פיקפק). הוא התנגן לא מעט בג'מייקה, בתחנות הרדיו וכמובן שהוסיף הופעות מלהיבות וסיבוב הופעות משובח באירופה וארה"ב. טארוס ריילי הוא אחד המובילים בתעשיית הרגאיי העולמית, אין ספק.

איי אוקטיין – Everything Correck
סלוגן שמלווה אותו בתקופה האחרונה, אבל אצל אוקטיין שנבחר בשנתיים האחרונות לאמן השנה בג'מייקה ודי בצדק, אין עצירה. עוד שנה מוצלחת מלווה בעשרות צ'ונים שרבים מהם גם הפכו להיטים, וכמובן אלבום על טהרת הרגאיי שזכה ליותר ממיליון עותקים שנמכרו בארה"ב. בנוסף כמובן רק נותר להתבונן מהצד ולהקשיב לליריקס בחלק מהצ'ונים שלו כדי להבין שמדובר בגאון שגם יודע לבנות מותג. "Come Ya, Come Ya Money, Long Time You No Visit The Ghetto And We Miss You Honey" – כתב המשורר, ולנו נותר רק לחכות ל-2015 של אוקטיין, לא?

ביוגל – ראס ביוגל בשבילכם
נדמה שה"חזרה בתשובה" של ביוגל עשתה לו אפילו יותר טוב משתיכנן. ליריקס תמיד היו לו אבל ההתמקדות במסר בתוספת אמונה, הוציאה ממנו פנינים לא מעט השנה. זה התחיל עם "Anointed" שנחשף מתוך אלבום הבכורה שלו והמשיך בעוד לא מעט צ'ונים מלאי חיוביות ומילים. חובבי המילים העריכו וביוגל הוא ללא ספק אחד מנותני הטון ב-2014 בתעשייה הרגאיי והדאנסהול בדרך לקבע מעמדו כאייקון מוזיקלי גדול.

מובאדו – הדבר הכי חם בג'מייקה שומר על מקומו
אמרתם עוצמה, אמרתם כוח, אמרתם ליריקס, אמרתם להיטים – תקראו לזה "גולי גאד". יכול להיות שחלק סולדים, יכול להיות שחלק לא אוהבים אבל בג'מייקה הוא מדבר כבר לפחות 8 שנים ומתוכן "At The Top", לא מעט זמן. "ואדו" עושה זה כסינג ג'יי ודי ג'יי בצורה מופתית ומשאיר חותם כמעט בכל רידים שהוא נוגע בו. כמות הלהיטים שהוא הותיר ב-2014 פשוט עצומה אבל נציין רק את "My Own", "Paypa", "Tie You", "Nah Use Dem" ו-"Clear D Way", האחרון. מי ששומע רדיו ג'מייקני תמיד ימצא אותו בפלייליסט, מי שהולך לדאנסים – תמיד ימצא צ'ונים שלו ששורפים את הרחבה. שכנענו אתכם?

וייבז קרטל – בית חרושת מאחורי סורג ובריח
הבאנו לכם צד אחד מקו העימות של גאזה וגולי, אז עכשיו לוורלד בוס. גם מאחורי סורג ובריח וכנראה בגלל שמדובר באייקון תרבות ענק קרטל לא מפסיק לייצר מוזיקה. ההשפעה שלו על האנשים ברחבי האי עצומה, הצ'ונים שלו מתנגנים ללא סוף ולמרות שהתלבטנו אם להכניסו לרשימה – אין ספק שהמקום שלו כאחד האמנים הבולטים ב-2014. צ'ונים? תבחרו אתם, כי הכמות היא פשוט בלתי נתפסת.

ועכשיו לאלו שנותרו בחוץ אבל ראויים לאיזכור מסיבות כלשהן. ראשית, כרוניקס. בטח רבים מכם תוהים מדוע, הרי הוא אחד האייקונים הגדולים כיום בעולם הרגאיי, כזה שהכי מתקרב למונח "בוב מארלי" – או לפחות מוגדר ככה ע"י אנשים רבים באי עצמו.

כרוניקס עובד על קו מוזיקלי משלו, אבל כפי שהסברנו – הפרמטר הוא כמות השמעות ותסיסה ביארד. העלייה המטאורית שלו ב-2012 עם כמות להיטים שמתנגנת עד היום, מקשה גם עליו לייצר עוד איכות כמו שהייתה ולכן כרוניקס נותר מבחינתנו מחוץ לרשימה. למה? כי פשוט ב-2014 ולמרות שהופיע אצל ג'ימי קימל בארה"ב וקיבל חשיפה בינלאומית אדירה – הוא פשוט לא הצליח להרשים. גם אותו "Here Comes Trouble" אותו צ'ון שחשף אותו לקהל בארה"ב, הוא תוצרת של 2013, אז אנחנו רק מחכים ללהיטים הבאים של היוט הכל כך מוכשר הזה.

גם את אלקליין השארנו בחוץ למרות שאין ספק שמדובר באמן מוכשר בטירוף. הוא מתנגן המון בג'מייקה, אבל 2013 הייתה השנה שלו, השנה בה העולם נחשף לקעקוע בעיניים ולליריקס חסר הפשרות. השנה? הוא עשה זאת בגדול, אבל צריך לנצל את הכישרון ולהמשיך במסע גם אם זה גורר לא מעט ביקורות והרבה "דיסים" מסביב.

נציין גם את דמרקו שהספיק להופיע בישראל במהלך השנה החולפת אבל בעיקר פרח בג'מייקה בגלל צ'ון אחד, "Good Book" כשלאחריו כבר אי אפשר היה לעצור אותו. "Puppy Tail" הוא הלהיט העכשווי שלו ביארד ונדמה שאם יכוון עצמו נכון ויתמקד בעשייה הוא יוכל להיכנס לרשימת אמני 2015.

היו כמובן גם ג'ה קיור שהותרנו בחוץ מכיוון שלמרות האיכות, הכמות לא יצרה עדיין מספיק "באז" כדי להכניסו לרשימה ב-2014. גם קלאדו שהפך שם של דבר ב-2014 ברחבי קינגסטון, נותר בחוץ, מאחר והוא פשוט עדיין בתהליך של גדילה ואת הטוב שומר כנראה לעתיד הקרוב.

עוד שנה עתירת רגאיי ודאנסהול מסתיימת והפנים כבר לעבר הצ'ון הראשון של 2015. אנחנו נלווה את המסע המוזיקלי הבלתי נגמר הזה גם בשנה הבאה.

לעוד צ'ונים, רידימים, חדשות, ראיונות ועדכונים הצטרפו אלינו בפייסבוק

 

 

About the Author :

1 Comment to “רגע לפני שריקת הסיום: האמנים שעשו לנו את 2014”

Leave a reply